כן, כמו שמיכל אמרה, דווקא הבלשנים פה לא מקפידים כל-כך. אני משתדל לכתוב פה יחסית יפה ולא לדבר בערסית הרגילה שלי מהבית, למה אני יודע שיש כאן כמה אנשים שזה מקפיץ אותם שאני מדבר ככה, והם מתעצבנים שאני אומר שבלטינית יש שלוש מינים.
בכל אופן, יש בעיה גדולה מאוד עם "הגיה נכונה" של הלטינית, כי כבר אין לנו דוברים חיים, ולכן כל נושא ההגיה קצת נתון לויכוח. מה שברור לחלוטין ש-c ו-g לא התרככו לפני i ו-e (ולכן Cicero הוא "קיקרו" ולא "ציצרו", "צ'יצ'רו" או "סיסרו"). גם לגבי זהות של יוליוס קָיְסר (ולא ג'וליוס סיזר או כל וריאציה אחרת) אין עוררין.
הויכוח היותר קשה הוא על נקודת קטנות יותר, כמו הטעמה ונושאים כאלה, ואני מניח שלך זה לא יפריע במיוחד, אבל זה לא הכל. גם שחזורים "יחסית" מדויקים של הלטינית (כמו זה שמתשמשים בו בחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית למשל), הם קצת מוגבלים. כמעט אף אחד אצלנו לא טורח לגלגל את ה-r, להגות את ה-v בתור w או להקפיד על התנועות הארוכות (על מיקום נכון של הטעם כן מנסים להקפיד). יש גם דברים שאפילו הקלסיקנים הכי קפדנים לא מודעים אליהם, כמו זה ש-m בסוף מילה בלטינית כמעט תמיד סימנה תנועה מאונפפת (כמו בצרפתית) ולא סתם m פשוטה.
אם אתה רוצה להקפיד, אז הנה שיעור אחד בסדרה של פודקסטים שמנסה ללמד לטינית תוך כדי הקפדה על ההגיה:
http://latinum.mypodcast.com/2007/02/Bennett_On_Latin_Pronunciation_the_evidence-31085.html
No comments:
Post a Comment